הצורך בהתערבות

עקרונית, נדרשת תוכנית התערבות על-מנת למנוע מצב בו השקעה כלכלית וחינוכית תרד לטמיון. ללא טיפול נכון, עלולים מתבגרים אלה לסבול מהעדר מקום מגורים, תמיכה מצד הוריהם, אמצעים כספיים, עצמאות, בתמיכה, מגע אישי עם אנשי מקצוע, מודל להזדהות ובמישהו לו ניתן להאמין. לצד שחיקה מתמשכת עקב שהות ממושכת בטיפול מוסדי, תחת תחושה של העדר אפשרות בחירה ובלי אפשרות ליטול על עצמם אחריות; ללא אינטימיות; תחת חרדה וללא מתן אפשרות לביטוי עצמי, יוצא המתבגר על העולם, ללא כלים. משתנים אלה, עלולים בסופו של דבר, להוביל את המתבגר לסטייה חברתית ולהפוך אותו לנטל על החברה.

פנימיות מצוקה עדיין לוקות בדרך בה הם מכינות את המתבגר לחיים עצמאיים וללמידת הכישורים לכך ( 1986, Westat ). עתידם של המתבגרים העוזבים את הפנימיות נותר עדיין לא ברור. מחקרים רבים תומכים בטיעון זה. מתבגר העוזב את הפנימייה ללא אמצעים כספיים, עם רמת הישגים לימודיים נמוכה וללא הדרכה ותעסוקה לא יוכל לשרוד בעולם המודרני. מה גם שחברות הנוער בקיבוצים הנמצאים בהפרטה אינם קולטים עוד לחיקם בוגרים אשר לא יזכו לאימוץ עקב גילם המתקדם. מכאן שקיימת סבירות שחלק מהמתבגרים יהפכו לדור שני במעגל המצוקה, לפושעים או יאלצו לפנות למתן סיוע בתחום בריאות הנפש.

מכאן בא הצורך בהתערבות מקצועית לצד מעקב לשם הפעלת תוכניות המשך המאפשרות תמיכה, הכוונה, תעסוקה וחינוך על מנת שבמרוצת השנים ישתלבו בוגרים אלה בחברה ואף יתגייסו לצה"ל. הקריאה לתוכנית התערבות נובעת מהצורך למנוע בזבוז של השקעה יקרה אותה העניקה המדינה והרשויות למינהם.

ילדי "הלב" בקורס מחשבים בשיתוף אוניברסיטת תל אביב