אודות התוכנית

דווקא בגיל שבו מתגבשת הזהות הבוגרת, עוזבים חניכי הפנימיות את החממה ונתקלים בחיים האמיתיים. כאחד המכיר היטב את הצמתים שעלולים להוביל להידרדרות, מצאתי לנכון להקים את עמותת ה"לב" הנועד לתת תמיכה לאותם ילדים ונערים – תושבי דרום מזרח תל-אביב ומרכז הארץ. תוכנית זו הינה הראשונה מסוגה שהופעלה בארץ.

ילדי המצוקה המופנים אל הפנימיות הקיימות, נתקלים לעיתים בבעיית המשכיות ההופכות אותם לאוכלוסייה ברת סיכון. עם תום שהותם בפנימייה וסיום לימודיהם במסלול היסודי. שנות ההתבגרות עוברות עליהם כשהם עדיין חסרי בית או תמיכה מצד הוריהם. אוכלוסייה זו מחתך סוציו אקונומי נמוך נוטה להתדרדר עקב מחסור במסגרת, תמיכה, ייעוץ או הכוונה כלשהי. מכאן נובע הצורך במעקב ובפיקוח מקצועי לצד ניווט אותם נערים ונערות למסגרות התומכות והכוונה מתאימה וזאת על-מנת למנוע מצב בו יהוו כנטל על החברה ויסטו מדרך הישר. מחקרים רבים עסקו בסוגייה זו אולם, למרות אלה נראה שהגופים הממוסדים לא התמקדו עד כה בפיתוח תוכניות לאוכלוסייה רגישה זו.

התעלמותם של גופים ציבוריים המטפלים באוכלוסייה זו באשר לתוכניות המשך נובעת עדיין מחוסר מדיניות בתחום. פנימיות מצוקה במקור נועדו לפתח ולאפשר אווירה תומכת והגנה לצעירים המגיעים מסביבה אפופת ניצול, דחייה ונטישה. המטרה הבסיסית של השירותים הניתנים בפנימיות המצוקה היא לתמוך באוכלוסיה חסרת אונים זו ולספק את צרכיה תוך הקניית בטחון ויציבות.

אולם נראה שבשלב החשוב בו אמורים בוגרי פנימיות המצוקה להיפרד ממסגרת תומכת זו ולחוות את המציאות באופן עצמאי, חווה אוכלוסייה זו דחייה ונותרת בסופו של דבר ללא פתרון או מענה. אנשי מקצוע אמורים לבחון לבוגרים אלה מסגרות חלופיות ולבדוק בעבורם מגוון אלטרנטיבות ומסגרות המשך אלא, שעומס העבודה ( Case Load ) המוטל עליהם ושכר תגמול נמוכים משפיעים על איכות הטיפול. גם התנערות הקיבוצים מתמיכה מסוגיית קליטת הבוגרים (חברות נוער) בעקב תהליך של ההפרטה מגבילה את אפשרויות הטיפול. בנוסף, מערכת סינון קפדנית של כפרי הנוער המנסים לשפר את מעמד בית ספרם ומעדיפים תלמידים בעלי השכלה נרכשת להורים משכילים (עולים מחבר העמים) לצד העדפה בקליטת בני נוער יוצאי אתיופיה במסגרת עליית הנוער אינה תורמה למציאת פתרונות לבוגרי הפנימיות ( שטיינץ, 1997). נראה שבמובן הרחב היה על מעצבי המדיניות לפעול בקהילה על-מנת להתוות מדיניות ציבורית ולצבור משאבים אלטרנטיביים למתבגרים אלה בכל הקשור לחזרתם לביתם, שילובם במסגרות אלטרנטיביות והכנתם לחיים עצמאיים ( Sims, 1988).  במיזם "גשר לבוגרי השמה חוץ ביתית חסרי עורף משפחתי" שנועד לפתח רצף מענים ושייתן תשובה לצורך בדיור, ליווי, כישורי חיים, הכוונה, הכשרה מקצועית ושילוב תעסוקתי של בוגרי השמות חוץ ביתיות, שאינם יכולים להישען על משפחתם נמצא כי המיזם אכן נותן מענה לצורך אמיתי של צעירים בוגרי השמה (ד"ר ר,בנבנישתי,2007 ).